בשנים האחרונות הרשות להגנת הפרטיות הגבירה את פעולות האכיפה שלה, ועסקים רבים מקבלים מכתב דרישת ידיעות ומסמכים מכוח חוק הגנת הפרטיות.

הנה כמה דברים חשובים שכדאי לדעת אם קבלתם דרישה כזו מהרשות להגנת הפרטיות.

מהי הרשות להגנת הפרטיות?

הרשות להגנת הפרטיות היא גוף במשרד המשפטים שמפקח על אכיפת דיני הגנת הפרטיות בישראל, כולל תקנות אבטחת מידע והגנת מאגרי מידע.

הרשות, שבעבר נקראה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, עוסקת בעיקר בהגנת מידע אישי המצוי במאגרי מידע דיגיטאליים של גופים פרטיים וממשלתיים בישראל.

בין השאר הרשות משמשת כרשם מאגרי מידע, ומפרסמת מסמכי מדיניות וניירות עמדה מקצועיים בנוגע לאופן היישום והתחולה של דיני הגנת הפרטיות בארץ.

ברשות ארבע מחלקות: אכיפה, ייעוץ משפטי ואסדרה, קשרי ציבור וממשל, חדשנות ופיתוח מדיניות.

מה הסמכויות שיש לרשות להגנת הפרטיות כלפי חברות ואנשים פרטיים?

הרשות פותחת בד”כ בהליכי פיקוח או בדיקה, אחרי שהתקבלו אצלה תלונות בקשר לפניות שיווקיות, דיוור ישיר או פניות אחרות שנשלחות בהתבסס על מאגרי מידע שונים.

לעובדי הרשות המוסמכים לכך יש סמכויות חקירה ואכיפה בנוגע להגנת הפרטיות, מאגרי מידע ואבטחת מידע, כולל הטלת קנסות מנהליים.

מפקח מטעם הרשות רשאי לדרוש מכל אדם למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע. מכוח סמכות זו נשלחים המכתבים עם דרישת ידיעות ומסמכים מכוח חוק הגנת הפרטיות.

למפקחי הרשות יש סמכות להיכנס לכל מקום שבו פועל או מוחזק מאגר מידע ולערוך בו חיפוש ותפיסה, על מנת לפקח על ביצוע של הוראות דיני הגנת הפרטיות וכדי למנוע עבירה על החוק.

בכל הנוגע לאבטחת מידע, לרשות יש סמכות לבדוק שמאגרי מידע עומדים בדרישות האבטחה לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). במקרה של פריצה למאגר מידע ואירועי אבטחה אחרים, על בעל המאגר או המחזיק בו לדווח לרשות.

האם חובה לשתף פעולה עם דרישת ידיעות ומסמכים שהגיעה מהרשות להגנת הפרטיות?

אי שיתוף פעולה עם הרשות או הפרת דיני הגנת הפרטיות (כולל תקנות אבטחת מידע) עלולים לגרור סנקציות מצד הרשות.

סנקציות אלה כוללות ביטול אישור ניהול מאגר מידע (מחיקתו מהפנקס), הטלת קנסות מנהליים (שיכולים להגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים ויותר), ובנסיבות מסויימות פתיחת הליכים פליליים בעבירות של פגיעה בפרטיות, שעונשן מאסר.

במקביל, הרשות נוהגת לפרסם את הליכי האכיפה וההפרות בציבור. כמובן שלפרסום כזה יש השלכות שליליות מאוד על המוניטין העסקיים.

האם יכולים לתבוע אותי בתביעה אזרחית אם לא אשתף פעולה עם הרשות להגנת הפרטיות?

כאמור, הרשות מפרסמת באופן פומבי את הליכי האכיפה וההפרות בציבור. מי ששמו פורסם בהקשר זה חשוף באופן משמעותי לתביעות אזרחיות ונזיקיות על פגיעה בפרטיות.

מי שהפרטיות שלו נפגעה או מי שנפגע מרישום שלא כדין במאגר מידע, זכאי לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים של מעל ל- 100,000 ₪.

האם צריך עו”ד מומחה להגנת פרטיות או ייצוג משפטי ברשות להגנת הפרטיות?

ייעוץ משפטי מעו”ד מומחה להגנת פרטיות עשוי להקטין את החשיפה לקנסות, לתביעות ולהליכים פליליים בשל הפרת דיני הגנת הפרטיות או תקנות אבטחת מידע.

הרשות להגנת הפרטיות רשאית לתת הנחיות לתיקון ליקויים ולא בהכרח להטיל קנס. הכל תלוי כמובן בחומרת ההפרה.

ייצוג משפטי מקצועי יכול להביא לכך שמי שהפר את דיני הגנת הפרטיות יידרש לבצע תיקון, במקום שיוטל עליו קנס כספי גבוה או שיינקטו נגדו הליכים פליליים.

 קיבלתם דרישת ידיעות ומסמכים מהרשות להגנת הפרטיות? צריכים ייעוץ משפטי בנוגע להגנת פרטיות? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר