משרדי ממשלה, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, חברות ממשלתיות וגופים נוספים, מחוייבים פעמים רבות לבצע הליך מכרזי לצורך רכישת מוצרים או שירותים.

המשרד מייעץ ומלווה לקוחות בכל הקשור לתחום המכרזים הציבוריים. המשרד מסייע בניסוח ההצעות למכרז, תוך שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים מהעולם העסקי, המתמחים בניתוח הכדאיות הכלכלית של ההשתתפות במכרז. הייעוץ ללקוחות ניתן גם בשלב הטרום מכרזי וגם לאחר בחירת הזוכה, לרבות בנוגע לבחינת כשרותן של ההצעות, עמידה בתנאי סף, וכן בנוגע להיבטים המשפטיים של החוזים הנלווים למכרז.

כמו כן, המשרד מייצג בעתירות לבתי המשפט לעניינים מנהליים במקרים בהם מבקשים לתקוף את החלטת ועדת המכרזים, לבטל זכיה, או להגן על זכיה מפני ביטול.

מהם עקרונות המכרז הציבורי?

מטרתו של ההליך המכרזי היא להבטיח הגנה על כספי ציבור ועל משאבים ציבוריים, ולוודא שחלוקתם מתבצעת באופן שוויוני תוך שמירה על טוהר המידות, ללא משוא פנים, וללא שחיתות. בנוסף, המכרז נועד לתת לעורך המכרז אפשרות להתקשר בעסקה אופטימלית מבחינה כלכלית.

מעמד מרכזי יש לעקרון השוויון ולטוהר המידות בניהול המכרז. אלה נועדו לתת סיכוי הוגן ושוויוני לכל אדם להתחרות על הזכייה במכרז.

מורכבותם של הליכי המכרז מאפשרת לעיתים למציעים “להתחכם”, ובכך להטעות או לבלבל את ועדת המכרזים שאחראית על בחירת הזוכה. במקרים אחרים ועדת המכרזים מתרשלת בתפקידה. היו אף מקרים בהם מכרזים “נתפרו” למידותיהם של מציעים ספציפיים.

לכן, הכרזה על הצעה כזוכה אינה בהכרח סוף פסוק. יש לבחון האם ועדת המכרזים קבלה את החלטתה כדין. בין היתר יש לבדוק, האם ההצעה שנבחרה עומדת בתנאי הסף שנקבעו מראש (או אולי התנאים שונו בדיעבד), האם נתנו ערבויות בנקאיות כשרות, האם חברי ועדת המכרזים אינם נגועים בניגוד עניינים, האם ההצעה שנבחרה היא הצעה כשרה או תכסיסנית (לדוגמא – “תמחור אפס” לפריטים מסויימים ו”תמחור עודף” לפריטים אחרים, או תמחור שונה לאותם פריטים ממש), האם ההצעה שנבחרה אינה הצעה גרעונית (כלומר, כזו שביצוע העבודות יעשה ללא רווח או בהפסד), וכיוב’ שיקולים.

במקרה שבו מתברר כי ההצעה הזוכה או הליך בחירתה אינם תקינים או נוגדים את הוראות הדין, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים ולבקש את ביטול המכרז או את ביטול הזכייה והכרזה על זוכה אחר.

יחד עם זאת צריך לזכור, שבית המשפט אינו נוטה להתערב כעניין שבשגרה בהחלטות ועדת המכרזים, והוא אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת המקצועי של הועדה. לכן חשוב לוודא, כי העתירה המנהלית מבוססת על עובדות, מנוסחת באופן משפטי מקצועי, ומצביעה על פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין ואשר מצדיקים התערבות שיפוטית.

יש לכם שאלה לגבי מכרזים? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר