חוק זכות יוצרים, תשס”ח – 2007 מגדיר זכות יוצרים כזכות בלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולות שונות.

החוק מכיר בסוגים שונים של יצירות, כשלכל יצירה יש מאפיינים ייחודיים משלה. בין היצירות שחוק זכות יוצרים מכיר נוכל למצוא: יצירה אדריכלית, יצירה אמנותית (כולל ציור, פיסול, צילום), יצירה דרמטית (כולל מחזה, יצירה קולנועית, יצירת מחול); יצירה ספרותית; לקט (כגון אנציקלופדיה ומאגר מידע).

כדאי לשים לב שתוכנת מחשב והרצאה מוגדרים בחוק זכות יוצרים כיצירה ספרותית, בדומה לספרי שירה או רומנים.

החוק קובע שורה של פעולות לגבי כל יצירה שהן מותרות רק ליוצר, ואלה הן זכויות היוצרים של היוצר:

1. העתקה של כל סוגי היצירות. העתקה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר. העתקה היא גם עשיית עותק תלת ממדי של יצירה דו ממדית, וההיפך.

2. פרסום של יצירה שלא פורסמה.

3. ביצוע פומבי. כלומר השמעה או הצגה בציבור של יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט.

4. שידור של יצירה כלשהי, באופן קווי או אלחוטי.

5. העמדת כל סוגי היצירה לרשות הציבור, כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם, כגון – העלאת יצירה לאינטרנט.

6. עשיית יצירה נגזרת. כלומר יצירה מקורית נפרדת המבוססת באופן מהותי על יצירה קיימת אחרת כלשהי. תרגום או עיבוד הם יצירה נגזרת.

7. השכרה של תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

נקודה חשובה שצריך לזכור, היא שזכות יוצרים קיימת רק ביצירה שיש בה מקוריות. המקוריות היא שמצדיקה הענקת זכויות ביצירה. יצירה שעושה שימוש בדברים מובנים מאליהם, מוכרים ופשוטים שהם חלק מנחלת הכלל, public domain , כמו בעיגול או בקו פשוט, אינה מקורית ואינה מוגנת בזכויות יוצרים.

כלל בסיסי נוסף הוא שרעיון, להבדיל מאופן הביטוי של הרעיון, אינו מוגן בזכויות יוצרים. לדוגמא, רעיון על ילד הלומד בבית ספר לקוסמים אינו מוגן והוא פתוח לשימוש הכלל; אבל אופן הביטוי הספציפי של הרעיון הזה בספרי הארי פוטר של ג’יי. קיי. רולינג, מוגן בזכויות יוצרים.

רעיונות בלבד אינם מוגנים. הסיבה לכך, היא שלא לסכל את אחת המטרות המרכזיות של דיני זכויות היוצרים – עידוד יצירה והותרת די “חומר גלם” ברשות הכלל. על בסיס אותו עקרון, אין גם זכויות יוצרים בתהליך ובשיטת ביצוע, במושג מתמטי, בעובדה או בנתון או בחדשות היום. ההגנה תינתן רק לאופן הביטוי שלהם.

מתי יצירה תחשב למקורית מספיק כדי לזכות בהגנת זכויות יוצרים?! – בהקשר זה פסיקת בתי המשפט הכירה בשלושה מבחנים: מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות. מדובר במבחנים מצטברים, ועל המבקש להגן על יצירתו להראות את התקיימות שלושתם יחד.  היעדר יצירתיות אינו ניתן לחיפוי על ידי מידה גדושה של השקעה ביצירה, ולהיפך.

מבחן המקור דורש שהיצירה תהיה עצמאית. שלא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, ושמקורה יהיה ביוצרה, במחברה.

מבחן ההשקעה דורש השקעה מינימאלית ביותר של משאב אנושי במעשה היצירה, כגון זמן, מאמץ, כישרון, כסף, ידע, שיפוט, פיתוח, כאב או טעם אישי. במרבית המקרים מבחן ההשקעה יתקיים בקלות.

המבחן החשוב והמרכזי הוא מבחן היצירתיות, והוא זה שעשוי להכריע בסופו של דבר האם יצירה עומדת בדרישת המקוריות. היצירה צריכה לכלול חותם אישי כלשהו של היוצר, הגם שמספיקה תרומה אישית ברמה נמוכה ביותר. היצירה חייבת להיות פרי עמלו הרוחני של היוצר, לכלול ביטוי אינטלקטואלי מינימאלי, כישרון אישי כלשהו.

בנוסף, על היצירה להיות מקובעת באופן כלשהו. כלומר, שהביטוי ילבש חזות ממשית. לא די בכך שהביטוי יהיה בראשו של היוצר, אלא הוא צריך להתגשם במציאות, להיות מקובע באופן ממשי, כדי שניתן יהיה לתת לו הגנה. הקיבוע מבטיח לא רק ודאות באשר למהות היצירה המוגנת אלא גם מוכיח את עצם קיומה.

כדאי לציין, שלא אחת ניתנה פרשנות רחבה לדרישת הקיבוע, על מנת להעניק ליוצרים הגנה על יצירותיהם. כך לדוגמא, הכירו בהרצאה בעל פה כיצירה מוגנת גם אם אינה מוקראת מדפים כתובים, אם היא מקובעת ברשימות שהמרצה הכין לקראת ההרצאה; או בסיכומי התלמידים/המאזינים, שמקבעים את ההרצאה ברשות המרצה.

יש לכם שאלה לגבי זכויות יוצרים? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר