מדגם הינו עיצובו הגלוי של מוצר המיוצר בהליך תעשייתי. המדגם הינו פרט שבולט לעין המתבונן – כגון קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט – והוא נועד למשוך את עיני הצרכן לסחורה המוגמרת. דוגמא לחפץ בעל עיצוב מיוחד שנרשם כמדגם הוא הבקבוק המפורסם של חב’ קוקה-קולה.

מדגם שנרשם מקנה לבעליו את הזכות הבלעדית להשתמש בעיצוב לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו המדגם. כל עוד קיימת זכות מדגם אסור לשום אדם להשתמש בעיצוב המוגן או בעיצובים דומים לו לשם מכירת מוצרים או לשם פרסומם.

מה ייחשב להפרה של מדגם והאם מוצר מתחרה זהה (COPY-PASTE) מפר מדגם? האם מוצר שהוא רק דומה עדיין מפר מדגם?

ראשית חשוב לדעת, שהפרת מדגם יכולה להתקיים גם אם לא מדובר בחיקוי מושלם או בזהות עיצובית מלאה, כלומר גם אם לא מדובר ב- COPY-PASTE. גם דמיון עיצובי יכול להספיק כדי שתתקיים הפרה. השאלה האם יש הפרה או אין נבחנת לפי מבחן שפותח בפסיקת בתי המשפט ומכונה “מבחן העין”.

בשלב הראשון, צריך להכריע מיהו הצרכן הרלוונטי לעניין ההפרה. כלומר, הצרכן הפוטנציאלי אשר בעיניו נבחן המוצר. הכוונה היא למי שהוא “הצרכן הממוצע” או “‘הצרכן הסביר”, הרוכש את המוצר מבלי שהוא מקדיש לעניין זמן רב לצורך בחינה מדוקדקת. מבלי שהוא עורך השוואה בין המוצרים בשוק. 

בשלב השני, יש לקבוע את מהות המוצר העומד להשוואה, ולשם כך לבדוק כיצד נמכר המוצר או כיצד נעשה בו שימוש בפועל. ההשוואה בין המוצר המוגן למוצר המפר נעשית על ידי בחינת תדמיתו הכוללת של המוצר, כפי שנקלטה בעינו של הצרכן הרלוונטי.

צריך לזכור, שזכרונו של הצרכן הממוצע אינו מושלם. לרוב הוא אינו רוכש את המוצר כאשר מונחים בפניו המוצר המפר והמוצר המוגן במדגם. לכן צריך להיזהר בעת עריכת השוואה מדוקדקת בין שני המוצרים המתחרים כשהם מונחים זה ליד זה. הדגש צריך להיות על התרשמות הצרכן מן החוזי הכללי של המוצר. המבחן הוא מבחן ההתרשמות מהתדמית הכוללת הנוצרת בעין המתבונן הרגיל, ולא פרט כזה או אחר שבו.

לבסוף, יש להשוות בין המוצרים ולקבוע האם המוצר האחר מהווה “חיקוי בולט” של המוצר המוגן במדגם. בהקשר זה חשוב לשים לב לכך, שמדגם חייב להראות צורה או עיצוב השונים באופן ניכר ממה שהיה ידוע קודם לכן. כלומר, שינויים קלים המקובלים במסחר אין די בהם כדי להעניק למדגם את החידוש והמקוריות הנדרשים לצורך רישומו. לפיכך, בעת השוואת המוצר המוגן עם המוצר המפר, צריך לבחון את מידת החידוש והמקוריות של המדגם נשוא ההעתקה. הכלל הוא, שאם החידוש או המקוריות שבמדגם אינם משמעותיים, יכול להיות שדי בשינויים קלים במוצר החדש כדי לשלול טענה שהמוצר החדש מפר את המדגם.

בכל מקרה, הפרה של מדגם יכולה להתקיים גם אם המוצר המפר אינו מעלה חשש להטעיה בצורתו, או אינו מטעה הטעיה בפועל את הצרכן. כמובן שאם קיים דמיון בחזותם הכוללת של המוצר המוגן והמוצר המפר, ניתן לבחון את השאלה האם הצרכן הרלוונטי עלול לטעות בין שני המוצרים. הטעיה היא מבחן עזר, היא יכולה להוות אינדיקציה לכך שמדובר בהפרה, גם אם יש שוני מסוים בין שני המוצרים, אבל היא אינה תנאי הכרחי.

יש לכם שאלה לגבי מדגמים? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

    צרו קשר