בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב נראה שהחילו בישראל מה שבאירופה הבינו כבר מזמן – לגולשי האינטרנט יש את “הזכות להישכח” מגוגל או מכל מנוע חיפוש אחר.

בשנת 2014 בית המשפט של האיחוד האירופי ציווה על גוגל להסיר ממנוע החיפוש שלה תוצאות המתייחסות לגולשים שאינן רלבנטיות, מיושנות או בלתי הולמות. את מנגנון ההסרה הזה, שנכפה על גוגל בפסיקת בית המשפט, גוגל יישמה ביחס לאזרחי האיחוד האירופי בלבד. על אופן פעולת מנגנון ההסרה ניתן ללמוד בעמוד העזרה של גוגל או באמצעות חיפוש הצירוף:

“Search removal request under data protection law in Europe”.

כשעניין דומה הובא לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב, בית המשפט לא מצא לנכון להחיל בישראל את מה שזכו לו הגולשים באירופה. למזלם של הגולשים הישראלים בית המשפט המחוזי בתל אביב חשב אחרת, ובמסגרת פסק דין שניתן בערעור על בית משפט השלום, נהפך פסק הדין של הערכאה הנמוכה.

במרכזה של הפרשה עמד עורך דין אחד, אשר חיפוש שמו בגוגל היה מביא תוצאות תחת כותרת פוגענית שאינה נכונה, ואשר נפסק לגביה שהיא מהווה לשון הרע. פניותיו של עורך הדין למפעיל אתר האינטרנט על מנת שישנה קוד טכני מסויים, ובכך יביא לביטול ולהורדת הפרסום השגוי, סורבו. בשל כך חוייב מפעיל האתר בבית משפט השלום בתשלום פיצויים על פרסום לשון הרע. גוגל מצידה לא חלקה על כך שהפרסום אינו נכון, והיא גם הודתה שמבחינה טכנית היא יכולה להסיר את תוצאת החיפוש המלאה. למרות זאת בית משפט השלום סבר, בטעות, כי אין מקום לחייב אותה, כמנוע חיפוש, באחריות לפרסום הפוגעני, במיוחד כשמפעיל האתר יכול היה לשנות את הפרסום בקלות ובכל עת. עד כאן פסיקתו של בית משפט השלום.

בית המשפט המחוזי הסכים עם הקביעה שמפעיל האתר חב בלשון הרע, שכן לא הוריד את הפרסום הפוגעני. יחד עם זאת הוא פסק, שגם גוגל אינה יכולה להתנער מהאחריות להסרת הפרסום. בית המשפט המחוזי פסק במפורש, שבימינו תוצאות חיפוש במנועי חיפוש הן מעין “כרטיס ביקור ראשוני” של אדם או גוף עסקי זה או אחר. בית המשפט גם מכיר בכך, שפעמים רבות, בטרם נפגש אדם עם איש מקצוע ואף עם מכר שהוא אינו חבר קרוב שלו, נעשית – ולו לצורך סיפוק הסקרנות או לצורך התכוננות לקראת הפגישה – בדיקה שטחית במנוע חיפוש. בדיקה שכזו יכולה בתוך שניות לגלות דברים רבים על העומד מולך.

על רקע זה נפסק במחוזי, שכשאין ספק בכך שתוצאת החיפוש במנוע החיפוש שגויה לחלוטין, חלה על גוגל חובה להיענות לדרישת הסרה ולהסיר את הפרסום. בטח ובטח שעל גוגל לעשות כן, כשצד ג’ אשר גרם לפרסום הפוגעני אינו משתף פעולה או מסרב להסיר את הפרסום באתר שלו. בכך בית המשפט המחוזי ביטל והפך לחלוטין את פסיקת בית משפט השלום.

חשוב לומר, שבית המשפט המחוזי מדגיש שגוגל אינה נדרשת לצנזר מראש תוצאות חיפוש או להתערב באופן יזום בפעולה האוטומטית של מנוע החיפוש. החובה שלה היא לפעול בהתאם לדרישה להסרה כאשר מדובר בעוולה מובהקת, כמו במקרה של הפרסום בעניינו של אותו עו”ד שעליו פורסמה לשון הרע.

בעיני בית המשפט המחוזי הדרישות להסרה מגוגל או מכל מנוע חיפוש אחר, הן בדיוק כמו הדרישות שמופנות לכל מי שמנהל אתר ולאו דווקא ייחודית למנוע חיפוש. זהו מקרה קלאסי שבו יש להחיל מנגנון של “הודעה והסרה” (notice and take down). אין סיבה להקל על מנוע חיפוש במקרה שכזה ולקבוע, כי דמו סמוק יותר מ”דמו” של בעל אתר אשר מובא לידיעתו תוכן מפר מובהק, שהוכנס לאתר ע”י מעוול צד ג’.

בסופו של דבר בית המשפט המחוזי החליט, כי גוגל תישא במחצית מהסך 80,000 שקלים שהוא סכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת התובע בבית משפט השלום. כמו כן, גוגל ומפעיל האתר חוייבו לשלם הוצאות משפט במחוזי בסך 20,000 שקלים.

ברוח הדברים האלה נראה על פניו שהגולשים בישראל זכו, כמו האירופאים, לזכות להישכח מגוגל וממנועי חיפוש אחרים. אבל אפשר גם לטעון אחרת, והשאלה המעניינת היא כיצד גוגל תיישם את פסיקתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בכל הנוגע לדרישות הסרה שתקבל מגולשים מישראל.

לכאורה ניתן לטעון, שפסיקת בית המשפט המחוזי בישראל מצמצמת את החובה של גוגל ושל מנועי חיפוש אחרים להסיר פרסומים בהשוואה לזו שנקבעה על ידי בית המשפט של האיחוד האירופי. בעוד שבאירופה נקבע, ככלל, כי יש להסיר פרסום כל אימת שמדובר על פרסום שאינו ראוי, אינו רלבנטי, חסר תוקף או מוגזם, הרי שלפי הפסיקה בישראל חובת ההסרה חלה רק על פרסומים שהם שגויים לחלוטין, או לכל הפחות מהווים לשון הרע מובהקת.

כלומר, כשמדובר על פרסומים שהם “סתם” לא מדוייקים (להבדיל מ”שגויים לחלוטין”), או “סתם” פוגעניים או מיושנים, כאלה שאינם מהווים בהכרח לשון הרע, יתכן אולי שאין חובה להסירם. לשאלה האם פרסומים כאלה יוסרו בפועל או לא, אין עדיין תשובה, והיא תלויה מן הסתם ברצונם הטוב ובפתיחות של גוגל ושל מנועי חיפוש אחרים להיענות לבקשות הסרה.

כך או כך, אין ספק שבעניין הזה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.

יש לכם שאלה לגבי פרטיות ברשת? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

    צרו קשר