מה נחשב לפגיעה בפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות מגדיר פגיעה בפרטיות כאחת מאלה:

  1. שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח.
  2. הטרדה או בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו.
  3. האזנה אסורה על פי חוק.
  4. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
  5. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
  6. פרסום ברבים של תצלומו של נפגע, שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה, באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביך אותו. “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו בולטת לעין.
  7. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר (כולל הודעת אימייל) שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, למעט אם מדובר במסמך בעל ערך היסטורי ועברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו.
  8. הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם (לדוגמא, חיסיון רפואי).
  9. הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע.
  10. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
  11. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות כאמור.
  12. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
  13. פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, למעט אם הנפטר הסכים בחייו לפגיעה כאמור, או חלפו 15 שנים ממועד פטירתו, או התקבלה הסכמה לפגיעה מאת קרובים מסויימים שלו שהם מקרבה ראשונה.

מה זה פרסום שפוגע בפרטיות?

המונח “פרסום” מתייחס לכל פרסום, גם בעל פה, גם בכתב וגם בדפוס, לרבות הסרטה, ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר; ובתנאי שהיה מיועד והגיע לאדם כלשהו שאינו הנפגע, או – אם היה בכתב והכתב עשוי היה לפי הנסיבות להגיע לאדם שאינו הנפגע.

פגעו בפרטיות שלי – מה אני עושה?

פגיעה בפרטיות היא עוולה נזיקית ולנפגע יש אפשרות לבקש מבית המשפט צו מניעה להפסקת הפגיעה, וכן לתבוע את הפוגע ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שגרם.

בנוסף, בנסיבות מסויימות פגיעה בפרטיות שנעשתה בכוונה מהווה עבירה פלילית. במקרה של הרשעה, הפוגע צפוי לעונש מאסר של עד 5 שנים וכן לחיוב בתשלום פיצויים לנפגע העבירה.

בכל מקרה חשוב לדעת, שהחוק אינו מאפשר לתבוע על פגיעה שאין בה ממש. המטרה היא להימנע מבזבוז זמן שיפוטי יקר ומהתדיינות מיותרת בין הצדדים. הכוונה כאן היא לפגיעה מזערית, שולית וזניחה. כלומר, פגיעה שאדם סביר לא היה מתלונן לגביה, ובטח לא נוקט לגביה בהליך משפטי.

האם צריך להוכיח את הנזק שנגרם מפגיעה בפרטיות כדי לקבל פיצוי כספי?

לעיתים הנפגע מתקשה להוכיח את הנזק שלו – בסופו של יום, כמה כסף שווה הזכות של אדם שלא יצלמו אותו? או שלא יפרסמו מידע אישי שלו? או שלא יפגעו בפרטיות של אדם בדרך אחרת?

כדי שלא להרתיע נפגעים ולעודד אותם להגן על הזכות שלהם לפרטיות, חוק הגנת הפרטיות מאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ₪. אם הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, ניתן לתבוע כפל פיצוי ללא הוכחת נזק – כלומר, עד 100,000 ₪.

הסכומים כולם צמודים למדד.

מתי בית המשפט יפסוק לי פיצוי מקסימאלי על פגיעה בפרטיות שלי?

מי שפרטיות שלו נפגעה זכאי לתבוע פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו, או לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ₪ לפגיעה. אם הפוגע פעל בכוונה לפגוע, ניתן לתבוע פיצוי של עד 100,000 ₪. הסכומים צמודים למדד.

הסכומים הנ”ל הם סכומים מקסימאליים. בית המשפט רשאי לפסוק גם סכומים נמוכים יותר, או לא לפסוק פיצוי כלל.

על מנת לקבוע את גובה הפיצוי, בית המשפט יתחשב, בין השאר, בנסיבות אלה:

  1. הפגיעה בפרטיות היתה חזרה על מה שכבר נאמר, והפוגע מסר את המקור שעליו הסתמך.
  2. הפוגע לא התכוון לפגוע.
  3. אם הפגיעה היתה בדרך של פרסום – הפוגע התנצל על הפרסום, ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה. את ההתנצלות יש לפרסם במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה. ההתנצלות צריכה להיות מלאה ובלתי מסוייגת.

תבעו אותי על פגיעה בפרטיות – מה אני עושה?

חוק הגנת הפרטיות מכיר במספר הגנות שיכולות להיות רלבנטיות במשפט פלילי או אזרחי על פגיעה בפרטיות:

  1. הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום רשמי או על פי הוראות הדין.
  2. הפגיעה נעשתה בתום לב ולא חרגה מהסביר, באחת מהנסיבות הבאות:
  • הפוגע לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות.
  • הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה.
  • הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע.
  • הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים.
  • הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי.
  • הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי.
  • הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא:
    1. הבעת דעה על התנהגות הנפגע בהליכים משפטיים או בהליכי חקירה.
    2. ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי.
  • הבעת דיעה על התנהגותו או אופיו של הנפגע בעניין שבו הפוגע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור.
  • תלונה על הנפגע שהוגשה לממונה על הנפגע, או לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע, או לחקור בעניין התלונה – הגנה זו אינה חלה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תוכנה.
  • דיווח נכון והוגן על אסיפה פומבית, או על אסיפה, או על ישיבה של תאגיד שלציבור היתה גישה אליה, והיה בפרסומו עניין ציבורי.
  • גינוי או הכחשה של פגיעה שפורסמה קודם לכן.
  • מסירת ידיעה לעורך אמצעי תקשורת או לנציגו על מנת שיבחן את שאלת פרסומה באמצעי התקשורת.
  1. בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

בנוסף, חוק הגנת הפרטיות פוטר אדם מאחריות על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין, או אם מדובר על פגיעה שנעשתה על ידי מי שפועל מטעם רשות ביטחון (משטרה, שב”כ, אמ”ן וכו’), אם הפגיעה נעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילוי התפקיד.

האם יש כללים מיוחדים בנוגע לפגיעה בפרטיות מצד עיתונאים, עורכי דין, רופאים וכו’?

חוק הגנת הפרטיות קובע, שמי שפגע בפרטיות של אחר, ותוך כדי כך הפר כללי אתיקה מקצועית מקובלים או על פי חוק, רואים בו כמי שפעל בחוסר תום לב.

איך יודעים שמי שפגע בפרטיות שלי פעל בתום לב?

ככלל, אם הפגיעה בפרטיות לא חרגה מתחום הסביר בנסיבות, רואים בפוגע כמי שפעל בתום לב.

בנוסף, אם הפוגע פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך ההגנות השונות שיש לו מפני תביעה, רואים בו כמי שפעל שלא בתום לב.

יש לכם שאלה לגבי פגיעה בפרטיות או הגנה על פרטיות – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר