פקודת סימני מסחר [נוסח מחדש], תשל”ב – 1972 מכירה באפשרות שסימן מסחר יהיה תלת ממדי. המונח “סימן” בפקודה מוגדר כך: אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה.

סימנים המהווים את צורת המוצר או את צורת אריזתו של מוצר מסווגים בדרך כלל כסימני מסחר תלת ממדיים. הדברים נכונים בין אם מתבקש רישום סימן מסחר על צילום של צורת המוצר או האריזה, ובין אם הרישום מתבקש על שרטוט דו-ממדי המציג באופן גראפי-סכמתי את צורת המוצר או אריזתו.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות רשם סימני מסחר שבאו בעקבותיה, נקודת המוצא היא שרישום סימן תלת ממדי על צורת המוצר או על אריזתו צריך להיעשות בזהירות. הסיבה לכך, היא שתפקידו של סימן מסחר לשמש כאינדיקציה למקורו של המוצר, בעוד שצורת המוצר או האריזה ממלאת תפקידים נוספים, אשר אינם קשורים כלל למקורו של המוצר, אלא היא נבחרה מטעמים פונקציונליים או אסתטיים.

לרישום סימן מסחר תלת ממדי על צורת מוצר או על אריזתו יש פוטנציאל לפגוע בתחרות החופשית. קיים קושי אובייקטיבי לקבוע מבחנים ברורים איזה אלמנטים צורניים משמשים לצרכים אסתטיים או פונקציונליים, ואיזה מהם אינדיקציה למקור המוצר. דהיינו, קיים חשש ממצב דברים בו רישום סימן מסחר על צורה תלת ממדית “יכסה” אלמנטים אסתטיים או פונקציונאליים של הצורה, ויוציא אותם מנחלת הכלל, יגביל את השימוש בהם ואת התחרות החופשית בקשר אליהם, וזאת לזמן בלתי מוגבל כל עוד סימן המסחר רשום.

לכן נקבע, שככל שהדבר נוגע לסימני מסחר תלת ממדיים המורכבים מצורתו של מוצר או אריזתו, היותו של הסימן בעל אופי פונקציונלי ממשי או אסתטי ממשי שולל את כשרותו להירשם כסימן מסחר. חשוב להדגיש, שההגבלה על רישום סימן תלת ממדי חלה אם הוא בעל אופי פונקציונאלי או אסתטי “ממשי”[1], כזה שהוא “מעבר לזניח”.

מאחר שבמרבית המקרים לצורתו של מוצר יש חשיבות ממשית גם במישור הפונקציונלי וגם במישור האסתטי, הרי שלא ניתן לרשום סימן מסחר תלת ממדי המורכב מצורת המוצר/האריזה גם אם יש לצורה אופי מבחין אינהרנטי; ואפילו אם יש לצורה אופי מבחין נרכש. כלומר, גם אם לצורה יש אופי מבחין מעצם טבעה (שנקרא “אופי מבחין אינהרנטי” – בדומה לסימנים המורכבים ממילים שהינן פרי דמיון והמצאה), וגם אם היא רכשה אופי מבחין בשל שימוש בפועל (שנקרא “אופי מבחין נרכש”).

יחד עם זאת, אין כלל המונע באופן מוחלט רישומן של צורות תלת ממדיות (מוצרים או אריזות) כסימני מסחר. בנסיבות מסוימות כן ניתן יהיה לרשום צורה תלת ממדית כסימן מסחר, וזאת בהתקיים התנאים הבאים במצטבר, שיוכחו בראיות ממשיות:

  1. הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר.
  2. הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי.
  3. הדמות רכשה אופי מבחין כתוצאה משימוש.

מיותר לומר, שאם מסיבה כלשהי הצורה אינה מאושרת לרישום כסימן מסחר, אין זה אומר שלא ניתן להגן עליה מפני חיקוי או העתקה באמצעות דינים אחרים, כגון דיני גניבת עין, דיני עשיית עושר וכיוב’. כמובן שעל אלמנטים אסתטיים ניתן להגן באמצעות רישום מדגם, ואילו על אלמנטים פונקציונאליים ניתן להגן באמצעות רישום פטנט.

[1] זוהי דרישה מחמירה ביחס לדין האירופאי הדורש רמה נמוכה יותר של אופי פונקציונאלי או אסתטי “בלעדי” (exclusively).

יש לכם שאלה לגבי סימני מסחר? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר