זכות יוצרים היא זכות בלעדית של היוצר לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה פעולות שונות, שרק ליוצר מותר לעשותן. לדוגמא: להעתיק, לפרסם, לבצע באופן פומבי, להמחיז, לתרגם, לשדר, ועוד.

החוק מכיר בסוגים שונים של יצירות, כשלכל יצירה יש מאפיינים ייחודיים משלה. בין היצירות שחוק זכות יוצרים, תשס”ח – 2007 מכיר נוכל למצוא: יצירה אדריכלית, יצירה אמנותית (כולל ציור, פיסול, צילום), יצירה דרמטית (כולל מחזה, יצירה קולנועית, יצירת מחול); יצירה ספרותית (כולל תוכנת מחשב); לקט (כגון אנציקלופדיה ומאגר מידע).

זכויות יוצרים נוצרות בדרך כלל באופן אוטומטי עם מעשה היצירה ועם הקיבוע הפיזי של היצירה. כלומר עם העלאת היצירה על פורמט מוחשי. אין צורך באקט רישומי כדי לייצר הגנת זכויות יוצרים. זאת להבדיל, לדוגמא, מהגנת פטנט על המצאה, שנוצרת רק בעקבות הגשה בקשה לפטנט ואישורה הרשמי של הבקשה.

יחד עם זאת, לעיתים ניתן לחזק את זכויות היוצרים באמצעות פעולות יזומות של היוצר. כך לדוגמא, בנסיבות מסויימות כדאי לשקול “הפקדה” של היצירה המקורית (כתב היד, קוד המקור וכו’) אצל עורך דין מומחה בזכויות יוצרים. ה”הפקדה” יוצרת ראיה משפטית לכך, שהיוצר החזיק ביצירה לפני שהיא פורסמה, ולפני שהיא הגיעה לידי מי שהעתיק אותה. ראיה זו שקולה לעדות של היוצר בבית המשפט.

חשוב להבין, שה”הפקדה” אינה יוצרת זכויות יוצרים. אלה קיימות בכל מקרה. ה”הפקדה” גם אינה ערובה לכך שהיוצר עצמו לא העתיק את היצירה מאחר. ה”הפקדה” מסייעת ראייתית אם עולה השאלה איזה יוצר קדם בזמן, או האם מי שטוענים כלפיו שהעתיק בעצם החזיק ביצירה לפני היוצר, ולמעשה אולי ה”מעתיקן” הוא היוצר המקורי, וההיפך. בנוסף, ה”הפקדה” משמשת פעמים רבות גם כאמצעי מסחרי במהלך שיווק היצירה, כמעין “תעודת אחריות” שיווקית שהיצירה מוגנת באמצעות עו”ד.

הדברים שונים בכל הנוגע להגנת היצירה בארה”ב. מי שמתכנן לפעול בשוק האמריקאי מומלץ לו בנוסף ל”הפקדה” אצל עו”ד, להגיש בקשה לרישום זכויות יוצרים, Copy Right Application, ל- Copyright Office שהוא חלק מספריית הקונגרס האמריקאי. את הבקשה הזו מומלץ להגיש באמצעות עו”ד מומחה לזכויות יוצרים, על מנת להימנע מטעויות שיפגעו בתקינות הרישום או יגררו הוצאות כספיות מיותרות. רישום זכות היוצרים בארה”ב חשובה לשם ניהול הליכי הפרה בבתי משפט פדראליים בארה”ב, והיא גם מאפשרת ליוצר לתבוע פיצויים סטטוטוריים על הפרה, כלומר פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק בשל ההפרה.

צריך לזכור, שהפרת זכויות יוצרים מתבצעת לא רק במקרה של העתקה. גם ביצוע פומבי יכול להוות הפרה של זכות יוצרים, וכך גם השכרה של היצירה, שינוי מדיה או שינוי מימד (מדו-מימד לתלת מימד, וההיפך). אפילו יצירת יצירה חדשה לגמרי המתבססת על יצירה קיימת יכולה להפר זכויות יוצרים ביצירה הקיימת. כדי שתהיה הפרה של זכויות יוצרים, צריך שייעשה שימוש בלתי מורשה ב”חלק מהותי” של היצירה המוגנת. המבחן לעניין זה הוא מהותי ולא כמותי. יכול להיות שימוש מותר שלא יפר זכויות יוצרים בחלקים נרחבים ביצירה מוגנת; ויכול להיות שימוש בחלקים בודדים וקצרים, שמבחינת המהות והאופי שלהם הם לב ליבה של היצירה המוגנת, ושימוש בלתי מורשה בהם יהווה הפרת זכויות יוצרים.

כמו כן, ליוצר יש זכות מוסרית (Droit Moral) ביצירה. כלומר, הוא זכאי לכך שיינתן לו קרדיט, ששמו יופיע על יצירתו בהיקף ובמידה ראויים בנסיבות העניין. היוצר זכאי גם לכך שהיצירה לא תיפגם, לא תשונה ולא תסולף באופן שפוגע בשמו או בכבודו של היוצר. הפרה של הזכות המוסרית מהווה גם היא הפרה של זכות יוצרים. בהקשר זה בתי המשפט הכירו בכך, שהריסה או הזנחה של אומנות רחוב או פסלים, ואפילו ביצוע שינויים בבניינים בעלי מקוריות אדריכלית, יכולים להוות הפרה של הזכות המוסרית של היוצר.

לעיתים מה שנראה כהעתקה של יצירה הוא רק קבלה של השראה מהיצירה או העתקה של רעיון מהיצירה המקורית. רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים, וכל אחד רשאי להשתמש ברעיונות של אחרים ללא הגבלה. ההגנה היא רק על אופן הביטוי של הרעיון. רק ביטוי מקורי הוא זה שמוגן בזכויות יוצרים. לדוגמא, רעיון על ילד הלומד בבית ספר לקוסמים אינו מוגן בזכויות יוצרים והוא פתוח לשימוש הכלל; אבל אופן הביטוי הספציפי של הרעיון הזה בספרי הארי פוטר של ג’יי. קיי. רולינג, מוגן בזכויות יוצרים.

מי שזכות היוצרים שלו הופרה, זכאי לקבל סעדים שיפוטיים שונים. הוא זכאי לקבל צווי מניעה שיפוטיים לעצירת ההפרה באופן מיידי. הוא כמובן רשאי גם לתבוע פיצויים על נזקיו הכספיים או על פגיעה בשמו כיוצר במסגרת הזכות המוסרית. בגלל הקושי המובנה בהוכחת נזק כספי כשמופרות זכויות יוצרים, ומשום שהנזק לא תמיד מצדיק הליך משפטי ארוך, היוצר זכאי לתבוע פיצויים סטטוטוריים, ללא הוכחת נזק, של עד 100,000 שקלים לכל זכות שהופרה.

מטרתם של הפיצויים ללא הוכחת נזק היא לתמרץ גם יוצרים “קטנים” להגן על זכויותיהם, וגם בנסיבות שבהן השווי הכלכלי של היצירה המופרת אינו גבוה, או כשהפרה של הזכות אינה גורמת לנזק כספי בכלל. לדוגמא, צילום חובבני שפרסם אדם פרטי בפייסבוק והועתק על ידי עיתון ארצי רב תפוצה. ברור שהנזק הכספי במקרה כזה שואף לאפס, אם בכלל. בהעדר זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק, מרבית הסיכויים שהיוצר המתוסכל כלל לא יפעל להגן על זכותו, ויצירתו תהפוך להפקר.

חשוב לדעת, שגם הפרה של זכויות יוצרים הנעשית בתום לב אינה מגנה על המפר. עדיין מדובר על הפרה. היוצר עדיין זכאי לקבל פיצוי כספי, וגם פיצויים ללא הוכחת נזק. כמובן שבמקרה של הפרה בתום לב הפיצוי הכספי יכול להיות נמוך מאוד ולא בהכרח 100,000 שקלים. רק אם המפר לא ידע ולא יכול היה לדעת שיש זכויות יוצרים כלשהן ביצירה המועתקת, רק אז הוא יהיה פטור לגמרי. מיותר לומר, שעניין זה קשה מאוד להוכחה, אלא אם מדובר בהעתקה של דברים מאוד טריוויאליים, ואז ספק בכלל אם יש בהם זכויות יוצרים מלכתחילה.

ישנן נסיבות שבהן הדין מאפשר להשתמש ביצירות מוגנות גם ללא הסכמת היוצר, וזאת על מנת לקדם אינטרסים חברתיים חשובים. לדוגמא: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. שימושים כאלה מהווים שימוש הוגן מותר אם הם נעשים בתום לב, באופן פרופורציונאלי, באופן שאינו מסחרי, מבלי לפגוע בערך השוק של היצירה, ועוד. כמובן שצריך גם לתת קרדיט ליוצר ולשמור על כבודו, אחרת השימוש אינו הוגן.

יש לכם שאלה לגבי זכויות יוצרים? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר