חשבתם על פתרון לבעיה יומיומית כלשהי? פיתחתם מכשיר שמקל על התמודדות עם קשיי היומיום? יכול להיות שיש לכם המצאה שאפשר להגן עליה בפטנט.

מטרתם של דיני הפטנטים היא להעניק תמריץ ועידוד למפתחים ולממציאים, על ידי הענקת מונופול לתקופה של עשרים שנה. במהלך תקופה זו לבעל הפטנט יש בלעדיות בכל הנוגע לניצול המצאתו.

יחד עם זאת צריך לזכור, שלא כל המצאה זכאית להגנת פטנט. חוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967 קובע, שהמצאה שעליה ניתן לרשום פטנט, היא מוצר טכנולוגי או תהליך טכנולוגי, חדש, מועיל, שניתן לשימוש תעשייתי ושיש בו התקדמות המצאתית.

כלומר, כדי שניתן יהיה לרשום פטנט על המצאה צריכים להתקיים בה שני תנאים בסיסיים: הראשון, היא צריכה להיות חדשה. המצאה חדשה היא כזו שלא התפרסמה בפומבי בישראל או במקום אחר בעולם, לפני הגשת הבקשה לפטנט. פרסום פומבי, או שימוש או ניצול עסקי/מסחרי של ההמצאה לפני הגשת בקשת הפטנט, באופן שבעל מקצוע סביר יכול לבצע את ההמצאה לפי מה שפורסם, עלולים לשלול את הפטנטביליות של ההמצאה.

מכאן נובע, שבד”כ את הבקשה לפטנט יש להגיש לפני שמפרסמים או מציגים את ההמצאה בפני גורמים זרים, ובטח לפני שמנצלים אותה. לכלל זה יש חריגים מסויימים, אבל באופן כללי מומלץ להקפיד על הגשת בקשה לרישום פטנט לפני שחושפים את ההמצאה או משתמשים בה.

תנאי נוסף לרישום פטנט, הוא שתהיה בהמצאה התקדמות המצאתית. כלומר, התקדמות כזו שאינה מובנית מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידע שכבר קיים במועד הגשת הבקשה.

המצאה שמתקיימים בה התנאים הנ”ל יכולה לזכות בהגנת פטנט, בכפוף כמובן לכך שהוגשה בקשה מתאימה לרישום הפטנט אל רשם הפטנטים. אם לא הוגשה בקשה – אין ולא תהיה הגנת פטנט. אומנם עדיין יכולה להיות המצאה, אבל המצאה זו לא תהיה מוגנת בפטנט, והממציא עלול לאבד את המונופול שלו על ההמצאה.

בכל מקרה, לא יוענק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, וגם לא על זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, למעט אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע. הגנה על זני צמחים חדשים משיגים באמצעות רישום זכות מטפחים לפי חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל”ג – 1973.

חשוב לזכור, שהגשת בקשת הפטנט היא רק השלב הראשון בדרך להגנה. יש חשיבות רבה לאופן כתיבת וניסוח הבקשה, ומומלץ לעשות זאת באמצעות אנשי מקצוע ראויים. אחד הנושאים המרכזיים בבקשת הפטנט הוא ניסוח פרק התביעות. התביעות קובעת את היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או את תחום המונופול של הפטנט. הגדרה רחבה מדי של התביעות עשויה לכאורה להעניק מונופול רחב לממציא, שכן היא מרחיבה את היקף ההגנה המונופוליסטית על ההמצאה, ומקשה על עקיפת הפטנט. מצד שני, הגדרה רחבה של התביעות חושפת את הפטנט לדחייה על ידי בוחן הפטנטים, וכן לצמצום או אפילו לביטול הפטנט על ידי מתחרים. למה?! – משום שאם ההגנה רחבה מדי היא עלולה “להתנגש” עם המצאות אחרות או עם פטנטים קיימים. היא עלולה להראות כהמצאה שמנסה לתת לממציא מונופול על ידע קיים, ואז ההמצאה עלולה להיחשב כהמצאה שאינה חדשה או כחסרת התקדמות המצאתית. אם אינה חדשה או אם היא חסרת התקדמות המצאתית –היא ממילא לא זכאית להגנת פטנט.

עניין נוסף שחשוב לזכור, הוא שרישום פטנט מעניק הגנה טריטוריאלית. כלומר, ההמצאה מוגנת מפני שימוש בלתי מורשה רק במדינה שבה נרשם הפטנט. אם רוצים להגן על ההמצאה במדינות נוספות, צריך להגיש בקשות נפרדות לפטנט במדינות האלה. על מנת לעשות זאת יש כמה דרכים. אפשר להגיש בקשת פטנט בתוך 12 חודשים מיום ההגשה הראשוני בכל אחת מהמדינות החתומות על אמנת פריז וליהנות מדין קדימה (Priority Right). כלומר, מועד ההגשה של הבקשות בחו”ל ייחשב כמועד שבו הוגשה הבקשה המקורית במדינת המקור, לדוגמא – במדינת ישראל. מיותר לומר, שאת בקשת הפטנט הראשונית אפשר להגיש גם במדינות אחרות, ולא בהכרח בישראל. כלומר, ישראלי יכול להגיש בקשת פטנט בחו”ל, והוא אינו מוגבל להגיש אותה תחילה בישראל.

אפשרות נוספת, היא להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה המקורית בקשה בינלאומית/בקשת PCT (Patent Cooperation Treaty). תאריך ההגשה של הבקשה המקורית, בין אם הוגשה בישראל ובין אם הוגשה בחו”ל, ייחשב גם כתאריך ההגשה במדינות אחרות (Priority Right). במסגרת PCT מתבצעת בחינה מקצועית מקדימה של היתכנות רישום הפטנט במדינות השונות. לדבר זה יש משמעות ויתרון כשבוחנים את הכדאיות הכלכלית והמשפטית של הליכי הרישום הצפויים. בנוסף, בקשת PCT מאריכה בעד 18 חודשים את הזמן העומד לרשות הממציא להיערך ולהחליט באיזה מדינות הוא מעוניין לרשום את הפטנט בפועל. היא גם דוחה את ההוצאה הכספית הנדרשת לרישום הפטנט ברחבי העולם, ומאפשרת לממציא אורך נשימה לגיוס משקיעים. יתכן כמובן שהארכת הזמן תהיה לרעת הממציא, במיוחד אם ברצונו לרשום את הפטנט כמה שיותר מהר.

אפשרות נוספת שבה בוחרים מממציאים רבים, במיוחד כאלה המכוונים לשוק האמריקאי, היא הגשת Provisional Application למשרד הפטנטים בארה”ב (USPTO). באמצעות הגשת בקשה זו, שהיא פשוטה וזולה יותר מבקשת פטנט רגילה, הממציא “משריין” לעצמו את תאריך ההגשה. על מנת שבקשת Provisional תהפוך לבקשת פטנט, על הממציא להגיש בקשת פטנט מתאימה בתוך 12 חודשים. אם הגיש, יראו במועד הגשת ה- Provisional כמועד הגשת בקשת הפטנט המלאה.

מכל מקום, ההחלטה על המדינות שבהן יוגש הפטנט, היקף ההגנה הרצוי על ההמצאה, ניסוח התביעות בבקשת הפטנט, היתכנותו, והמסלול המתאים לרישום פטנט בישראל או חו”ל, היא החלטה אינדיבידואלית לפי נסיבותיו של כל מקרה, לפי מאפייניה של כל המצאה, ולפי הצרכים המסחריים והיכולות הכלכליות של הממציא.

יש לכם שאלה לגבי פטנטים? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

צרו קשר