שם מתחם (Domain Name) הוא צירוף ייחודי של אותיות ומספרים המהווה כתובת אינטרנט, שמבדלת בין אתרים שונים ברשת. מערכת שמות המתחם, DNS: Domain Names System, ממירה את הכתובות המורכבות מאותיות ומספרים, לדוגמא: google.com או microsoft.com שהן קלות לתפיסה ולזיכרון אנושי, לכתובות מספריות ייחודיות (IP) שבאמצעותן מחשבים מזהים האחד את השני ברשת האינטרנט.

לשמות המתחם יש שתי רמות עיקריות: הראשונה, TLD: Top Level Domain, הכוללת סיומות כלליות (gTLD) כדוגמת: .com, .net, .org, וסיומות מדינתיות (ccTLD) כדוגמת: .il, .uk, .jp. הרמה השנייה, SLD: Second Level Domain, הכוללת את שם הגורם שרשם את שם המתחם. לדוגמא, המילה GKDM היא ה- SLD בשם המתחם www.gkdm.co.il.

לעיתים קרובות שם המתחם משמש חלק מרכזי וחשוב במיתוג העסקי, ופעמים רבות סימן המסחר של העסק הוא חלק אינטגרלי משם המתחם, כגון: amazon.com או ebay.com.

רישום שם מתחם מקנה לבעליו זכות שימוש ייחודית בו ב”עולם האינטרנטי”, אבל הוא אינו מהווה תחליף לרישום סימן מסחר. סימן מסחר נועד ליצור זהות בין הסימן למוצר, באופן שהציבור, בראותו את הסימן, יקשר אותו מיד עם סחורה ממקור מסויים. סימן מסחר מקנה לבעליו זכות בלעדית לשימוש בסימן. חשוב לדעת, שאפילו שימוש בסימן שהוא דומה לסימן המסחר ולא זהה לו, יכול להוות הפרה של סימן המסחר. כלומר, גם אם רשמתם שם מתחם ורק לכם יש זכות שימוש בו, הרי שיכולות להיות נסיבות שבהן מי שרשם סימן מסחר, אפילו שמדובר על סימן מסחר שאינו זהה לשם המתחם שלכם אלא רק דומה, או אפילו שסימן המסחר נרשם לאחר שרשמתם את שם המתחם שלכם, יוכל למנוע מכם שימוש בשם המתחם שרשמתם. מדוע?! – משום ששם המתחם שלכם מפר את סימן המסחר שלו.

משמעות הדברים היא, שאם שם המתחם הוא גורם קריטי לפעילות העסקית שלכם ולמיתוג השיווקי שלכם, עליכם לרשום גם סימן מסחר, ולא להסתפק בשם מתחם. באמצעות רישום סימן מסחר תוכלו אפילו למנוע מאחרים לרשום שמות מתחם שהם רק דומים לאלה שלכם. גם אם רישום שם מתחם דומה לשלכם אפשרי טכנית, תוכלו למנוע זאת משפטית באמצעות סימן המסחר שלכם.

יחד עם זאת, לא כל ביטוי או מילה שאפשר לרשום כשם מתחם אפשר גם לרשום כסימן מסחר. נסביר – סימן מסחר צריך להיות בעל אופי מבחין. כלומר, להבחין בין המוצרים או השירותים של בעל הסימן לבין אלה של אחרים. עליו ליצור בעיני הצרכן זיהוי בנוגע למקור המוצרים או השירותים המוצעים על ידי בעל הסימן.

מאידך, שם מתחם אינו צריך לעמוד בתנאים אלה. די בכך ששם המתחם יהיה שונה משם מתחם אחר, אפילו בתו אחד בודד, על מנת שניתן יהיה לרשום אותו. אין כל מניעה טכנית לרשום שם מתחם, אפילו שהוא דומה ביותר וכמעט זהה לשם מתחם שכבר רשום על שם גורם אחר. לא כך כשמדובר בסימן מסחר. סימן מסחר מעניק בלעדיות, ולכן אם שם המתחם שלכם זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר קיים, לא תוכלו לרשום אותו על שמכם כסימן מסחר. 

כלומר, שם מתחם כשלעצמו יכול להירשם כסימן מסחר רק אם הוא יוצר אצל הצרכן זיהוי בנוגע למקור הטובין או השירותים, המוצעים על ידי מי שמבקש את הרישום. רק אם שם המתחם מהווה Source Indicator. שם מתחם שהוא מונח גנרי לא יוכל להירשם כסימן מסחר. מונח גנרי הוא מונח שמהווה את הסוג, או הזן, שאליו משתייך הנכס או השירות שבו מדובר. לדוגמא, המונח “עורך דין” הוא מונח גנרי. הוא מתייחס ישירות לסוג המקצוע של מי שנותן שירות משפטי. לכן, לא ניתן לרשום סימן מסחר על המונח “עורך דין” כשלעצמו. 

כשרשם סימני מסחר בישראל התבקש לרשום את שם המתחם “rentalcars.com” כסימן מסחר, נקבע שמדובר בסימן גנרי שאינו כשיר לרישום, משום שהוא התייחס לשירותי השכרת רכב שסיפקה מבקשת הרישום. החלטה דומה ניתנה כשהתבקש רישום סימן מסחר על שם המתחם booking.com. הבקשה נדחתה ונקבע, ששם המתחם אינו כשיר לרישום כסימן מסחר, משום שיש לו משמעות המצביעה במישרין על השירות הניתן על ידי מבקשת הרישום. כלומר, הזמנה (booking) של דבר מה שייעשה בו שימוש במועד מאוחר יותר, כגון חדר במלון.

עוד נקבע, שהסיומת “.com”, או כל סיומת TLD אחרת אינה הופכת את הסימן לייחודי ומבחין. במרבית המקרים סיומת TLD גם אינה יכולה להפוך מונח גנרי לכזה שאינו גנרי. יתרה מכך, סיומת TLD היא עצמה מונח גנרי!

לסיכום נקודה זו, רישום שם מתחם אינו מספיק על מנת להגן עליו מפני העתקה. ההגנה הטובה ביותר היא רישום סימן מסחר. שם מתחם יכול להירשם כסימן מסחר בתנאי שהוא מצביע על מקור המוצרים או השירותים של המבקש. בתנאי שהוא יוצר אצל הצרכן זיהוי בנוגע למקור הטובין או השירותים המוצעים על ידי בעל שם המתחם.

שאלה אחרת היא, האם ועד כמה בעליו של סימן מסחר יכול להגביל גורם אחר מלהשתמש בסימן המסחר במסגרת שם מתחם. לדוגמא, האם יבואן מקביל של מוצרי NIKE, שאינו פועל מטעם היצרן NIKE ואינו יבואן רשמי של המוצרים, רשאי להשתמש בשם מתחם הכולל את סימן המסחר NIKE של היצרן, ללא שבכלל קיבל רשות שימוש מהיצרן.

נקודת המוצא בעניין זה, היא שלבעל סימן מסחר יש זכות לשימוש ייחודי בסימנו. זכות זו חלה גם על שימוש באינטרנט, כולל במסגרת שמות מתחם. מצד שני, דיני סימני מסחר מכירים בכך שאדם רשאי להשתמש בסימן מסחר של אחר, גם ללא רשותו, ובתנאי שמדובר ב”שימוש אמת”. כלומר, שסימן המסחר מיועד לסמן את המוצרים המקוריים והאמיתיים של היצרן. והרי איך יוכל אדם לספר ללקוחותיו שהוא מוכר, לדוגמא, נעלי NIKE, מבלי להשתמש בסימן המסחר NIKE. כמובן ששימוש כזה צריך להיעשות בתום לב. הוא צריך להיעשות רק אם המוצר אינו ניתן לזיהוי בקלות ללא השימוש בסימן המסחר. כמו כן, השימוש בסימן המסחר צריך להיות במידה שאינה עולה על הנדרש לשם זיהויו כאמור. ולסיום, אסור שהשימוש בסימן המסחר יצביע על חסות שבעל הסימן נותן למשתמש בו.

שונה המצב במקרה שבו אדם רושם שם מתחם הכולל סימן מסחר מוכר (כגון McDonalds.com), על מנת “לסחוט” את בעל הסימן לרכוש ממנו את שם המתחם שרשם. הדבר נעשה לרוב תוך ניצול שיטת “הקודם – זוכה”, שבבסיס מנגנון רישום שמות המתחם. תופעה פסולה זו, המכונה Cyber Piracy או Cybersquatting, יכולה להוות הפרה של סימן מסחר, דילול סימן מסחר, ועוולות מסחריות ואזרחיות נוספות. הנפגע במקרה כזה זכאי לסעדים שיפוטיים שונים, כולל לצווי מניעה. בעולם, כולל בישראל, אף נקבעו מנגנונים שונים ליישוב מחלוקות בעניינים אלה ודומיהם במסגרת הגופים הרושמים שמות מתחם (DRP – Dispute Resolution Policy). שירות יישוב מחלוקות כזה מיועד לספק מענה מהיר למחלוקות בנוגע להקצאת שמות מתחם. היוזם של פנייה ליישוב מחלוקת בנוגע לרישום שם מתחם הוא מי שחולק על הקצאת שם מתחם למחזיק. הליך כזה אינו מהווה בוררות מחייבת, וכמובן שאין מניעה להביא את העניין מלכתחילה לבית המשפט.

בפועל, לא כל שם מתחם רשום כסימן מסחר או כשיר להירשם ככזה. האם במקרה כזה אפשר לרשום שם מתחם מתחרה, שדומה ביותר לשם מתחם קיים?! האם אפשר להפנות לאתר אינטרנט ששם המתחם שלו דומה לאתר אינטרנט אחר?! לא בהכרח. מעשה כזה יכול להוות גניבת עין, שהיא אסורה לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ”ט – 1999 (סעיף 1 לחוק). חוק זה אוסר על עוסק לגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, יחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר, או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר. מי שנפגע מגניבת עין זכאי אפילו לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 שקלים לעוולה!

חוק עוולות מסחריות אוסר גם על התערבות לא הוגנת (סעיף 3 לחוק). כלומר, נאסר על עוסק למנוע או להכביד, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר. בתי המשפט הכירו בכך, שעוולה זו מטפלת לא רק במקרים של חסימה פיזית אלא גם – ואולי אפילו בעיקר – במקרים של חסימה טכנית, ברשת האינטרנט. במיוחד כך, כשהתקשורת האינטרנטית היא כיום אמצעי שיווקי עסקי מהותי, באמצעותה מוצאים לקוחות רבים את דרכם אל בעלי עסקים ונותני שירותים, ובהתאם גם נעשות עסקאות. כלומר, רישום והפעלת שם מתחם ואתר אינטרנט הדומים עד כדי להטעות לשם מתחם או לאתר אינטרנט של אחר, יכולים להוות התערבות לא הוגנת אסורה.

לסיום, נשאל האם מותר להשתמש בסימן מסחר של מישהו אחר כ”מילת מפתח”, keyword, לחיפוש במנועי חיפוש, או בתוך מודעה במסגרת AdWords של GOOGLE? הרי שימוש ללא רשות בסימן מסחר של מישהו אחר במסגרות אלה מוביל את הגולש בהכרח גם לאתרים שאינם של בעל סימן המסחר. הגולש מגיע לאתרים של משווקים לא רשמיים, לאתרים שבהם נמכרים מוצרים חלופיים ואפילו מתחרים. בתי המשפט הכירו בכך, שכל עוד לא נגרמת הטעיה בנוגע לזהות המוכר או מפעיל אתר האינטרנט שבקשר אליו בוצע שימוש בסימן המסחר, וכל עוד אין מצג שווא של חסות מטעם בעל הסימן, הרי שזהו שימוש מותר, ושימוש כזה אינו מפר את סימן המסחר.

 יש לכם שאלה לגבי הגנה על דומיין? – צרו עמנו קשר.

האמור לעיל הוא סקירה כללית ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי מקצועי מחייב בדיקה פרטנית של הנסיבות הספציפיות.

 

    צרו קשר